סיפורים לילדים בביצוע שחקני קבוצת התיאטרון
אספו וסידרו: שלמה אריאל ורות קנר
מספרים: שירלי גל, טלי קרק, רונן בבלוקי, עדי מאירוביץ'
עיצוב: כנרת קיש
ניהול פרויקט: טל הררי
בכורה: 11.2.2012, אולם שידלובסקי, מוזיאון תל אביב לאמנות
עוֹד מְעַט נִסַּע לְשָׁמָה
לא חָשׁוּב לָדַעַת לָמָה
נִכָּנֵס כַּחֲבֵרִים
אֶל עוֹלָם שֶׁל סִפּוּרִים
נַמְצִיא כָּל מַה שֶׁרַק נִרְצֶה
לַדִּמְיוֹן אֵין שׁוּם קָצֶה
וְאִם נִפְחַד, זֶה לא נוֹרָא
תָּמִיד יֵשׁ דֶּרֶך חֲזָרָה
שחקני קבוצת התיאטרון מספרים סיפורים מן הקלאסיקה של ספרות הילדים העברית:
מכונית הקסמים עפ"י סיפור מאת דליה רביקוביץ'
הנער ביער מאת ח.נ. ביאליק
נעלי הפלא של רחלי מאת פניה ברגשטיין
פרק מתוך "עלילות מיקי מהו" לאברהם שלונסקי
שׁוּשׁ – מסע הרפתקאות של סוסון ים מאת שלמה אריאל
הסיפורים נותנים ביטוי לכמיהתו של ילד לקרוא דרור לדמיונו, לבחון את גבולותיו וכוחותיו ולגלות את מה שמעבר לעולם המוכר לו.
*המופע מיועד לילדי גן חובה ותלמידי כיתות א', ב'
משחקי דמיון של ילדים: ילדים בגיל הרך חשים את העולם הסובב אותם בעוצמה רבה. כל דבר שהם חווים עטוף בקסם, מפתה ומפחיד כאחד, והם סקרנים מאוד, כמהים לחקור ולגלות את מה שמעבר למוכר להם, את כל מה שיש בדרך ל"שמה". בגיל הזה ילדים מבלים חלק ניכר מזמנם במשחקי דמיון, משחקי "נגיד ש…". ילדים יוצרים משחקי דמיון ללא כל מאמץ, אבל תהליך היצירה מונע על ידי מנגנוני הפעלה מורכבים וסמויים מן העין.
יצירת עולמות אפשריים: ילדים בוראים במשחקיהם עולמות מקבילים שבהם הכול אפשרי. בעולמות האלה הם יכולים להתנסות בהרפתקאות נועזות מבלי לצאת מחדר הילדים המוגן. הם יכולים לעשות קפיצת דרך מעבר למגבלות החלל והזמן, הם יכולים להיות כול יכולים.
שרירותיות המסמן: ילדים בוראים את העולמות האלה בהבל פה או באמצעים פשוטים וזמינים כמו תנועות הגוף או חפצים מצויים, כגון נעל ההופכת לסירה ושטה על סדין ההופך לים. כל דבר יכול לסמן כל דבר אחר.
יצירת נרטיבים המשתמשים במנגנונים כגון אלה הבאים לידי ביטוי בחלומות: מלאני קליין, מחלוצות הפסיכואנליזה, זיהתה דמיון רב בין התכונות הייחודיות של משחק הדמיון לבין אלה של החלום, כפי שנותחו על ידי זיגמונד פרויד, למשל טרנספורמציה – אדם או חפץ משנה לפתע את זהותו, מעברים פתאומיים בזמן ובחלל, המחשת רגשות או רעיונות מופשטים, התקה בין מהויות שיש ביניהן קשר אסוציאטיבי, ועוד. טיסה של האב לחו"ל לרגל עסקיו תסומן, לדוגמה, על ידי בלון הליום העף באויר ומתרחק, וכיוצא באלה.
מבלי להסתכן באמת: במשחקו, הילד בודק את גבולות יכולותיו הפיזיות והנפשיות ומתמודד עם פחדים ורגשות קשים אחרים מבלי להסתכן ומבלי להיפגע.
סוציודרמה: ילדים נותנים זה לזה תפקידים במשחק, מביימים זה את זה ומחליפים תפקידים ללא קושי. אותו ילד יכול לשמש במשחק כ"במאי", אחר כך כ"מספר הסיפור", ובהמשך כדמות בהצגה. הילדים יוצרים יחד עולם של תוכן וחוויה משותפים ותוך כדי כך מפתחים את מיומנויותיהם החברתיות.
משחקים כאלה חיוניים להתפתחות השכלית, הרגשית והחברתית התקינה של הילדים ולהתמודדות מוצלחת שלהם עם אתגרים בחייהם. הילדים אוספים חומרים ממקורות רבים ושונים, מפרשים אותם על פי דרכם ורוקחים מהם במשחקיהם יצירה חדשה, סיפור עלילה דמיוני המשלב אלמנטים מכל המקורות האלה. גדולי הסופרים הכותבים לילדים יודעים לתת ביטוי למורכבות המופלאה הזו של עולם הילדים, המתבטאת במשחקי הדמיון שלהם, ובסיפורי מסעות והרפתקאות המשלבים דמיון ומציאות.
| Join Our Newsletter >>
