קבוצת הכדורגל של ויני מנדלה

קבוצת הכדורגל של ויני מנדלה אינה בדיוק קבוצת כדורגל. לא ממש. והיצירה הבימתית אינה על כדורגל ולא על ויני מנדלה. במרכזה – סיפור על אישה אחת, שמנסה לשרוד מנגנוני כוח דורסניים.
ובכל זאת, דימויי העוצמה, הגבריות, וחד המשמעיות של הניצחון שעולים ממשחקי הכדורגל, מתגלגלים אל הסיפור, וכך, גם שידורי משחקי גביע הכדורגל העולמי פולשים אל ההצגה, ומתנגנים בתוכה לפרקים, בשידור חי.
עוצמות מיתיות פוגשות את היומיומי בסיפור נוסף של רביקוביץ' שעולה בהצגה – 'לאן נעלם השופט יהודה חי פורז' – ובו חזיון נקמה אפוקליפטי של האישה ש"לא שכחה ולא סלחה".
"מדוע קוראים לחבורת הנערים השומרים על ויני קבוצת כדורגל? אולי הם משחקים כדורגל? אבל הם משחקים גם במשחקים אחרים, הם מקדישים את חייהם לוויני ואלוהים יודע מה ויני מחזירה להם. לא מין. החבורה של ויני מנדלה אינה עסוקה במין כי אם בכוח. זה העינוג שלהם. הם מתענגים על מאור פניה של ויני ועל כוחה הכמוס שרק זרועותיהם החזקות יכולות להוציא אותו לפועל." (מתוך הסיפור 'קבוצת הכדורגל של ויני מנדלה')