מ ח ר ב נ ו מ ג

שמיני עצרת, מקהלת הדיבורים

עבודה חדשה מאת רות קנר ושחקניות קבוצת התיאטרון: שירלי גל, סיואר עואד, רונן בבלוקי, עדי מאירוביץ'
פיתוח שירי "מרחב מוגן": אלכס בן־ארי | עיצוב: כנרת קיש |  עיבוד לקולות: יפעת זיו | עיצוב סאונד: יותם מבורך | גרפיקה: אביחי מזרחי | צילומים: אלדד מאסטרו | הפקה: שירה יובל

ותודה לכל המדברות והמדברים שדבריהם יצרו את מערבולת הדיבור הזאת.

 


אמא, חלמתי חלום חלמתי שאין לי אמא יותר משהו עם המלחמה ושנהרגת ושנעלמת  >>  מה קורה בנות / אזעקות בכל הארץ / ליאת גם את נשארת שם / מי נשארה???? / בנות, סעו צפונה! / ואייי לא מפסיק כאן / בנצי לא עונה לי!  >>  בוקר טוב, אני וניר מכינים היום משלוח לחיילים בצפון, אם יש למישהו משהו במקרה מהרשימה, נשמח לקחת איתנו: חמצווארים, פנסי ראש (עדיף אור אדום), בטריות aa/aaa  >>  מה????? / ה־1000 הרוגים זה מהדרום / 1000???? / בנות תדייקו כל הודעה מלחיצה / כתוב עכשיו בטלוויזיה 22 הרוגים / לא, אומרים מספרים אחרים לגמרי  >>  200 גרביים, 200 תחתונים בוקסרים, 40 תחתוני נשים בכל המידות, 30 גוזיות – ערבוב m l xl xxl  המשלוח יוצא בשעה 12:00  >>  כל שעה מעלים את המספרים, חיים אמר שראה משאית של זק״א שיצאה מהמסיבה… לא רכב, משאית…  >>  אתה יודע שהמספרים שהחמאס אומרים זה פייק? דקה אחרי שהם ירו טיל על שיפא או אנא עארף הם כבר ספרו 500 הרוגים / עזוב אותי מה אכפת לי שימותו שם כולם  >>  לא לא התפניתי הייתי פה מההתחלה, מהשבת ה… השחורה ועד עכשיו. זה מדינה שלי ואני לא אתן לזבלים האלה להיות שמחים שאנחנו בורחים פה מה… מהמדינה  >>  תגיד, אחרי שלצורך העניין בעזרת השם ננקה את עזה ונטהר שם את השטח, מה קורה אז?  >>  תאמיני לי, רק ביידן. כזה חמוד  >>  הדעה שלך מעניינת לי את התחת  >>  נשמה נשמה נשמה למה לעקוף בימים כאלה, כולנו באותו טנק  >>  איך אפשר יהיה לעשות, לחזור ולעשות את מה שעשינו, לדבר את מה שאמרנו, מה הולך להיות אחרי ומה בכלל ואיך נראה האחרי –

.

תיעוד של ענני המילים שמתאבכים סביבנו משקף חרדות, תקלות, פעולות חירומיות, חלומות, דעות שמתחדדות ומתערפלות, וגם כאלו שמתנגשות באחרות. אספנו אותן משיחות וואטסאפ, רישומי חלומות, הקלטות של ראיונות ברדיו ובטלוויזיה, שיחות אישיות עם הקרובים לנו, עם אורחות ואורחים שהגיעו לסטודיו שלנו, וגם במפגשים אקראיים עם עוברי אורח. כולן עדויות שהן בבחינת אור חוזר – מפי מי ששמעו, צפו, קראו, ספגו, נחרדו, נשברו, התווכחו, הגיבו – מצידי המאורעות.

מכל אלה, ובערבוב שכבות הזמן, אנחנו שואפות ליצור מראה לעלילה המקומית המתמשכת, שאנחנו חלק ממנה – ובה בעת מתבוננות בה במבט רב־ממדי.

את מערבולת הפרספקטיבות שתיעדנו סביבנו נייצג – תוך התכתבות עם מסורות המבקשות לתת ביטוי למצבי אסון – באמצעות הפרקטיקה הבימתית של מקהלת דיבור: פואטיקה פוליפונית שמעלה תובנות מורכבות, לעיתים מבלבלות, ומנסה לחתור תחת הצורך להתקבץ סביב אמת אחת ויחידה, מגובשת ומוחלטת.

העבודה מ ח ר ב  נ ו מ ג מוצגת במוזיאון תל אביב לאמנות, בחלל התערוכה "שמיני עצרת", בהקשבה ובזיקה לתערוכה, אשר "מבקשת לגעת בשולי האסון שפרע את קיומנו הפיזי והמנטלי בבוקרו של יום שבת, השבעה באוקטובר […] במחשבה על אוסף האמנות הישראלית של המוזיאון כמצבור של עדויות סמליות וחומריות של הזמן והמקום".

ומה זה השם המוזר הזה, מ ח ר ב  נ ו מ ג ? – הוא צמח בהתכנסויות שקיימנו יחד עם המשורר אלכס בן־ארי בסטודיו שלנו, סטודיו לחקר בימתי של העלילה המקומית. בהתכנסויות האלה הזמנו אנשים לשחק עם הביטוי "מרחב מוגן" – לפרק אותו, להפוך אותו, לגזור ממנו עוד מילים, לכתוב רשימה או שיר שמורכבים רק מהאותיות שלו. הדברים המרתקים שנכתבו במפגשים חלחלו אל העבודה, וגם כאן, בהתכנסות לקראת ההופעה במוזיאון תל אביב, אתןם מוזמנותים להוסיף משלכןם.

.

הצגות בכורה:

מוזיאון תל אביב לאמנות

חלל התערוכה "שמיני עצרת"

29/2, 2/3, 5/3, 6/3, 14/3, 16/3

לכרטיסים >>

ההתכנסות לקראת מרחב נומג >>

קרדיטים לאמנות המופיעה בתמונות >>